<h1>ראבי"ה סימן תרפ"ה</h1>
<h2>דף לח.</h2>
מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו והוא עונה אחריהן ותבוא לו מאירה ואם היה גדול מקרא אותו הוא עונה אחריו הללויה. ואשה לא שייכא במצות הלל כמו האיש, דדמי למצות עשה שהזמן גרמא, אך הלל דפסח למאן דאית ליה נשים בראשון חובה [פסחים ע"ט ע"ב] נראה דדינה שוה לאיש. כך פירש רבינו יב"א. ולא ידענא מנא ליה הא, דנראה דגריעותא דאיש משום שלא למד הלל וצריך שיקרוהו הם.
<h2>דף לח:</h2>
אמר רבא הילכתא גבירתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא הוא אומר הללויה [והן אומרים הללויה] מכאן שמצוה לענות הללויה הוא אומר הללו עבדי ה' והן אומרים הללויה מכאן שאם גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה [הוא אומר הודו לה' והן אומרים הודו לה'] מכאן שמצוה לענות ראשי פסוקים הוא אומר אנא ה' [הושיעה נא והן אומרים אנא ה' הושיעה נא] מכאן שאם היה קטן מקרא אותו עונה אחריו מה שהוא אומר הוא אומר אנא ה' הצליחה נא והם אומרים [אנא ה' הצליחה נא] מכאן שאם בא לכפול כופל הוא אומר ברוך הבא והם אומרים בשם ה' מכאן שהשומע כעונה. וכן אדם שהוא מתפלל ושמע שהצבור עונים קדושה או יהא שמיה רבא מברך ישתוק ויכוון לבו למה שהם עונים ושומע כעונה. ואם הגיע לעושה שלום יענה עמהם ושוב יחזור לאלהי נצור, כי כבר נגמרו שמונה עשרה ברכות, ואלהי נצור לא משמונה עשרה ברכות הוא, אלא בתר צלותא הוא מתודה, כדאמרינן בסוף מסכת יומא [פ"ז ע"ב] ויחיד היכן מתודה אחר תפלתו, מכלל דגמר תפלה היינו עושה השלום. ובפרק היה קורא [י"ז ע"א] גרסינן רבא בתר דמצלי היה אומר הכי אלהי עד שלא נוצרתי וכו'.
אמר רבא לא לימא אינש ברוך הבא והדר בשם ה' אמר ליה רב ספרא משה שפיר קאמרת אפסוקי מילתא [היא] ואפסוקי מילתא לית לן בה. וקיבלה רבא, והכי נמי אמרינן בסוף פרק מצות חליצה [ק"ו ע"ב]. אמר רבא לא לימא אינש יהא שמיה רבא והדר מברך, וליתא דאפסוקי מילתא היא ולית לן בה.
<h2>דף לט.</h2>
מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט יפשוט. תניא [רבי] כופל בה דברים, ורבי אלעזר בן פרטא מוסיף לכפול מאודך כי עניתני ולמטה. לפי שכל הלל מכופל עד אודך, כגון (הללו את שם ה') הללו עבדי ה' [הללו את שם ה'] וכן הכל, לא לנו ה' לא לנו [אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני כי הטה אזנו לי] וכן כולו, [ומן המצר] עד אודך. ויש מפרשים לפי שמאודך ואילך ישי ובניו אמרוהו על דוד ולא דוד עצמו כופלין אותו להפסיק ביניהן ולהבחין, כמו בזמירות בכל יום כופלין כל הנשמה תהלל יה, וכן ה' ימלוך לעולם ועד, וכן וימת שם משה קורא אותן יחיד עד גמירא להודיע שלא משה כתבם.
לברך אחריו מברך הכל כמנהג המדינה. פירוש יהללוך ה' וכו'. אמר רבא לא שנו אלא לאחריו אבל לפניו מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. ובתשובת אבא מורי תמצא כתוב לעיל פתרון עובר לעשייתן. ודין ברכת הלל דראש חדש פירשתי בתשובה בתענית.
